לחסל את ההעסקה הקבלנית - גם כלכלי וגם חברתי

כולנו מבינים שעובדי הקבלן מועסקים בניצול מחפיר. רובנו מבינים שחמור במיוחד הוא העסקה כזאת ע"י מדינת ישראל ומטעמה. חלקנו מבינים עד כמה חלש כח המיקוח שלהם, גם כשהם מתאגדים, וכמה עלובים הם מנגנוני הפיקוח והאכיפה על זכויותיהם, אפילו בתוך משרד האוצר, אבל לא תמיד מספיק ברור למה כל כך חשוב לשנות את המציאות החברתית דווקא מן הזווית הזאת.

קליטה של עובדי קבלן תייקר את העסקתם. חלק מן ההתייקרות תיספג על חשבון הרווח של המעסיק הקבלן, אבל חלק ממנה יבוא מכיס המעסיק המקורי – ובמקרה של מדינת ישראל מכספי המיסים שלנו. בראיה צרה – מדובר בלשלם יותר עבור אותם שירותים, אך בראיה מפוקחת יותר, מדובר בחלוקה צודקת יותר של ההכנסות, שגם תתרום לכלכלה הישראלית ותחזק אותה.

איך זה ייתכן ?

נקודת המוצא שלנו היום היא פירמידת השכר מעוותת , כך שרוב הישראלים מקבלים שכר מאוד נמוך. כלים הקיימים כיום כמו תרומות, קצבאות ומס הכנסה שלילי - הם מעין מערך של כדורי אקמול שמאפשר להחזיק את החולים בחיים, אך ללא מתן אפשרות להתקדם לכיוון של החלמה ועמידה ברשות עצמם. נסיגה מהעסקה קבלנית להעסקה ישירה תתחיל לשנות את הפירמידה.

ההפרש המשמעותי בהוצאה על העסקה ישירה לעומת העסקה קבלנית אינו טמון דווקא בשכר ההתחלתי, אלא בנושא הזכויות הסוציאליות: קידום בדרגה, תוספת וותק, צבירת זכויות כמו קרנות השתלמות ופנסיה. אלו בדיוק הדברים שעובדי קבלן זקוקים להם כדי לקבל ביטחון וודאות בחיים, שיאפשרו להם גם להוציא יותר כסף על צריכה, וגם לחסוך לגיל פרישה, מבלי לשקוע בחובות. לא מדובר בסכומי עתק לכל עובד, אבל הרבה עובדים שמקבלים יותר זכויות ושכר ומעבירים את רובו לצריכה פרטית – ממריצים את הכלכלה הישראלית ומסייעים ליצור עוד מקומות עבודה.

שכר שצומח לאורך השנים גם מכניס את העובדים הללו למעגל משלמי מס הכנסה – כך שחלק מהשקעת המדינה בטיפוח עובדים אלו, יחזור אליה בדמות תשלומי מיסים גבוהים יותר.

יתרון נוסף הוא ההבדל הנפשי – יש הרבה יותר כבוד עצמי ותחושת שייכות בהשתתפות בשוק העבודה מעמדה של שכר גבוה יותר ולשלם בגינו מס הכנסה, מאשר לקבל מראש שכר נמוך כל כך – עד שהוא פוגע בכלכלת המדינה בכך שהוא מגדיל את התמריץ לאבטלה והישענות על קצבאות, ומייצר תחושת ניכור המסוכנת לחברה דמוקרטית.

ויתרון אחרון וחשוב לא פחות הוא היתרון הפוליטי – התאגדות עובדים בתחום השמירה והנקיון בתוך אותם הועדים עם פקידים, עובדי מחשוב, משפטנים ועובדי כפיים אחרים מייצרת חוזק ארגוני לעומת התאגדות נפרדת מול הקבלן המעסיק, שיכול לסגור את החברה ולפתוח חדשה, ולאפס את הישגי ההתאגדות בחברה שזה עתה סגר.

מכל אלה נובע, שהעסקה ישירה ותוספות השכר הנובעות ממנה הן כלי קריטי במאבק ליצירת שוויון חברתי ואין לוותר עליהן, אלא למצוא את המתווה שיאפשר לממן אותן בהדרגה, עד לחיסול התופעה של עובדי הקבלן.